פרדס חנה-כרכור, אם תשאלו את מומחי הנדל”ן של ישראל, היא אחד האזורים החמים במפת ישראל. בין השאר, נוגעים הדברים לתכנית המתאר הנוכחית, שמציבה יעדים משמעותיים ביותר בעשורים הקרובים – ואשר סוגיה משמעותית בה נוגעת לאוכלוסייה וליחידות הדיור של המועצה המקומית הזו.
המצב הנוכחי והתכנון העתידי
תכנית המתאר של פרדס חנה-כרכור נחשבת למקיפה בכל קנה מידה. היא מגדירה, בפירוט רב, את התכניות לגבי שטחי קרקע חקלאית בפרדס חנה או קרקע חקלאית בכרכור, וזאת במספר נקודות זמן: החל מתחילת הגיית התכנית ב-2010, ועד לשנת הייחוס – 2030. כפי שניתן לשים לב, מבחינת האוכלוסייה, תכנית זו צפויה להביא לשינויים אדירים.
מבחינה מספרית, כיום קיימות בפרדס חנה-כרכור כ-9,600 יחידות דיור. תכנית המתאר מתייחסת להרחבה של אלה בשיעור משמעותי: מדובר כאן על 5,350 יחידות דיור בתכניות מאושרות שטרם נבנו, וכן על תוספת של עוד 2,650 יחידות דיור עד לשנת 2030. בשנה זו, צפויות להיות כ-17,000 יחידות דיור במועצה המקומית, דבר שבא לידי ביטוי בכ-50,000 תושבים. זוהי תוספת של כ-18,000 תושבים בהשוואה למצב הנוכחי.
עיקר ההשתכנות של התושבים החדשים תיעשה בשתי שכונות. הראשונה, “פרדס חנה על הפארק”, ממוקמת בצפון המועצה המקומית, והיא תכיל 500 יחידות דיור. השכונה החדשה, “הטריז ומחנה 80”, תכלול 1,700 יחידות דיור, שיוקמו בחלקה הדרום המערבי של פרדס חנה-כרכור.
המטרה: שמירה על האופי הכפרי
מבלי להיכנס לפרטים יתר על המידה, ברור כי יעדים אלה יתאפשרו רק בזכות הפשרת קרקע חקלאית בפרדס חנה ובכרכור. ובהליך זה, צפויים להישמר המאפיינים הייחודיים של אופי החיים באזור זה: יחידות הדיור יהיו, בחלקן הגדול, צמודות קרקע, וזאת מתוך מטרה להמשיך את הצביון הכפרי של המועצה המקומית.
ועדיין, הצפי הוא שחלק מאותן קרקעות ישמשו גם לבתים משותפים בשתי חלוקות עיקריות: עד חמש קומות, או עד שמונה קומות. החלטה זו גררה בתוכה אי אילו מחלוקות, ולו מכיוון שהבנייה לגובה פוגעת באופי הכפרי של המועצה המקומית. אולם, בהתחשב במספר התושבים שמעוניינים שיתווספו לאוכלוסיית פרדס חנה-כרכור, ברור מדוע בנייה צפופה כמו זו חיונית להגשמת היעד.
